באיזה החינה, איך ולמה
בתחילת דרכי, בשנת 1999 , השתמשתי בחינה שחורה, ישבתי מחוץ לחנות קעקועים ברחוב שיינקין בתל אביב, הייתי מערבבת את האבקה האפורה עם מים, לא אהבתי את הריח, וכל העסק היה מלכלך מאוד, ומכיוון שאינה טבעית הייתי מציירת את הקעקועים עם מכחול דק 5 אפסים, על מנת לשלוט בכמות החינה שנוגעת בעור.. חיפשתי את הדרך והמתכון שאתחבר אליו, בזמנו, לא היו כ"כ הרבה מתכונים ברשת, והייתי עושה ניסויים במטבח ועל חברות ולקוחות .. עד שיום אחד הצלחתי וצלחתי את השלב, נפרדתי מ"החינה השחורה" בהודיה על הדרך ובעיקר על זה שאף ילד לא ניזוק ממנה
קצת על "החינה השחורה" לפני שאמשיך.. ממרום שנותיי וניסיוני
אין חיה כזו "חינה שחורה". חינה טבעית היא רק אדומה – עליה אפרט בהמשך.
קיימים שני סוגים של "חינה שחורה": ראשונה ופופולארית מאוד בשווקים פתוחים, לשימוש עם שבלונות, היא סוג "אבן גיר" טחונה דק שאותה מערבבים עם מי חמצן, נוצרת עיסה סמיכה שחורה ומאוד מסוכנת, מכיוון שכמות המי חמצן אינה מבוקרת – נוצרים כוויות על גוף הילד, יש כתבות עם תמונות ברשת, שלפוחיות ויש כאלה שמגיעים לבתי חולים.. הסוג השני, טיפה פחות מסוכן (הסוג שהשתמשתי בו בתחילת דרכי) מבחינת ניראות די דומה, אבל כן היה חינה באיזה גלגול.. ומעורבב עם פיגמנט של צבע שיער PPD . האנשים ה"אלרגיים לחינה" בד"כ רגישים למי חמצן או לחומר הנקרא פנילנדיאמין או פאראפנילנדיאמין כמו PPD הקיים גם כפגמן בצבעי שיער.
לחינה האמיתית, האדומה, זו שמשתמשים גם בטקסי חינה מסורתיים, אין אלרגיות, להיפך, היא בריאה ומומלצת לעור לגוף ולנפש בהיותה אנטי בקטריאלית אנטי פטרייתית וצמח בושם עתיק יומין. עם זאת, לאנשים שנפגעו מקעקוע חינה שחורה לפעמים נוצרת תגובה של אדמדמות מהחינה האדומה, מנסיון - זה עובר והכל בסדר. המלצה שלי – לא לגעת בשום סוג של "חינה שחורה" לא לקעקועים זמניים ובטח לא לצביעת השיער. חומרים שיש בהם PPD אינם חברותיים לאנשים רגישים.
איזה מזל שיש חינה האדומה טבעית ובטוחה! לצמח קוראים "כופר לבן" בלועזית Lawsonia inermis , מייבשים את העלים, טוחנים ונוצרת אבקת החינה. (יש מאמר מפורט נפרד על הצמח). אני מייבאת את אבקת החינה מהודו, מחווה אורגנית ומגידול ללא כימיכאלים. את עיסת החינה אני מכינה בדרך מסורתית וכך שומרת על סגולותיה. עיסה לעיטורי-גוף שונה מעיסה לצביעת השיער ושיקומו. את החינה האדומה אני אוהבת, ומחוברת מאוד, כשאני איתה היא הסבתא הזקנה שנותנת לי את כל התשובות... אני אוהבת את ריחה, את המרקם שלה והמגע שלה בעור ובשיער, היא, מגלה כל פעם עוד מסודותי וקסמה. אופייה של החינה האדומה הוא נשי מאוד, היא רכה ועמוקה, ומחברת כל אחת שמעוניינת לדורותיה הנשיים, גם במקרא קיימים איזכורים (ראו מאמר נוסף) החינה הטבעית מלמדת אותנו סבלנות, שנדרשת גם בזמן העיטור על הגוף וגם בזמן ייבושו. צבע משתנה מרגע הנחתה על העור ועד שהיא נעלמת.. צבעה על העור בתור "קעקוע זמני" הוא שבטי יותר, חום-בורדו משתלב בהרמוניה על העור. עם סמלים ואלמנטים בעלי משמעות אותם מהדהדת החינה פנימה החינה לעיסות השיער מעצם היותה מונחת על הראש, בשילוב עיסוי עם כוונה, תחושה טקסית עתיקה, המלווה בהרגשה של הגנה, בנוסף לעיטוף השיער עם החינה שזו הגנה מרדיקאלים חופשיים וזיהומי אויר.. כאשר היא מונחת כעיטור חינה אז מושפעת מסוג העור והמיקום על הגוף כאשר היא מונחת כעיסה לשיער אז מושפעת מסוג שיער, עוביו, מרקמו וצבעו החינה תמיד מושפעת מחום גוף, מזג האויר, מיקום בזמן ירח (אצל נשים) ואפילו מצב רוח/מצב תודעתי.. בחצר שלי גדלים כיום שני שיחי כופר,הם אינם נועדו להכנת אבקות –הרי בשביל זה אני צריכה מטעים של כופר לבן.. אני נהנת לגדל אותם, נהנת מפריחתם וריח הפריחה – בתמונה המצורפת ידיי עם חינה עם פריחת הכופר.